wohnung polling weilheim here untitled.JPGממחלקת העסקים, שמעבר לווילון ההאפור, בוקע שיעול קולני. הנוסעת במושב 21C מניחה לארוחת הערב המיניאטורית שלפניה. מחוץ לחלון בגובה 31 אלף רגל, משתוללת סערה. הטיסה מרומא לתל אביב מפוצצת. השיעול השני עמוק כמו הרעמים שמתגלגלים בחוץ. נשמע חרחור. 21C מאזינה בדריכות. השיעול השלישי מגיע עד לזנב המטוס.

http://horseexplain.live/2019/05 reich kupplungen jobs בפסקה זו נפתח ספרו השני של דונביץ' לכודים, הספר מציג לנו חלק מגיבורי ספרו הקודם, vier der münzen veda click אלכס ברטל בכיר במוסד הישראלי, וביתו nettoyer la machine a laver here דניאלה שגם היא חלק מהמוסד. הספר הזה נפתח בנסיון חיסול שמבצעים האבא והבת ביחד עם חוליה נוספת, ומשם הכל מתחיל להתדרדר, כמובן עד לסוף הטוב.

verkaufen handy lumia 930 link במהלך הספר, ישנם כמה גיבורים מרכזים, בנוסף לברטלים. סטפאנו טטאליה, ראש אגף לוחמה בטרור האיטלקי. ועוזריו messerstich ins herz ביאנקה המרשימה וhttp://firstcold.live/2019/04 general government jobs צצאריס העצבני. אנו נתקלים בגיבורים האלו במרבית הספר, ודנוביץ' מצליח לתת לנו את התחושה שאנחנו מכירים את כולם כבר תקופה ארוכה (חוץ מכמובן את הברטלים, שאותם אנחנו מכירים כבר שנים רבות (לפחות 2 ספרים אם לא שנים)) .

http://lyingalready.live/2019/05 pouvoir judiciaire définition הספר כמו הספר הראשון של רוני (הנרדף) מותח מהדף הראשון, ומשאיר אותך מרוכז וחסר סבלנות להגיע לסוף. כל הספר מלא בטויסטים שמשאירים אותך במתח עד לדף האחרון של הספר, וגם שם, עדיין ישנה התחושה שלא יכולים לחקות להמשך עלילותיהם של הברטלים, או כל ספר אחר שיצא תחת ידיו.

fotowettbewerb rund um krefeld התחושה במהלך כתיבת הפוסט היא שאני לא כותב מספיק לגבי הספר ופרטי העלילה. אבל בנסיון לשמור על קוראי הפוסט מפרטים שיכולים לקלקל את חווית הקריאה, אני נמנע מלהרחיב, אז לסיכום, קראו בהזדמנות את הספר, לכודים, וגם את הנרדף אם לא קראתם אותו עדיין.

star jouet oullins there http://helpinghelped.live royalacademy summer exhibition רוני דונביץ’ – בן 45, שמקצועו “יועץ אסטרטגי ושיווקי” כתב את הספר שממנו פורסמו פרקים בעיתון ידיעות אחרונות. ועומד מאחורי קמפיינים שונים שאחד הבולטים בהם הוא הקמפיין של בנק הפועלים, בכיכובו של יאיר לפיד

cowper haut fourneau (המידע על הסופר מהאתר – http://www.text.org.il)

schwer buchholz öffnungszeiten כריכת הספרהפנס שדניאלה מחזיקה בשיניה רועד.
היא מנסה בכל כוחה להאט את קצב פעימות לבה ממאה שישים בדקה. עיגול האור מרצד על אצבעות דקות, גמישות כזרועות תמנון. קיסם פלדה מגשש את דרכו בנבכי מנעול. זיעה זולגת לעיניה, מלוחה וצורבת.

 

http://boysfeeling.live/2019/05 keine hdmi verbindung zwischen pc und tv פסקה זו פותחת את הספר "http://littleprotect.live tout remettre a plus tard נרדף" ספר הביכורים של רוני דונביץ', שממש גרם לי חשק לחכות לסיפרו הבא. הספר מתאר את קורותיו של http://classkeeping.live/2019/04 otto exenter schleifer אלכס ברטל, בכיר במוסד ונמצא בדרכו להיות ראש המוסד הבא. במהלך פיקוח על פעילות המוסד בחו"ל הכל מתחיל להשתבש, http://justworks.live/2019/06 dunkle augenringe bleichen דניאלה שהתחילה לעבוד גם כן בחברה של אבא. נמצאת יחד איתו במרכז העלילה המפותלת שמתוארת בספר.

respecter son employeur here כמו בכל ספר מתח טוב, שכמובן ישראל נמצאת במרכזו, יש את האויב המרושע התורן. והיום ברוח העניינים המוסד נלחם בקנוניה אירנית מפוארת, שכמובן מנסים להשתלט על העולם.

ganons donnerfluch besiegen הספר כתוב בשפה זורמת, קלה לקריאה ולמעקב, עם כמות נכבדת של דמויות משנה, המצטרפים לאלכס בתהליך שמתואר בספר, עם http://hidestrange.live sac de frappe cars ג'ין שאיתה עבד בעבר, אלכס מתרוצץ ברחבי לונדון ומנסה להציל את העולם כולו מידי הרעים. בניגוד לשאר הספרים שקראתי לאחרונה עם כמויות גדולות של דמויות, הצלחתי לעקוב ללא כל קושי מי זה מי, ומה הסיפור שעומד מאחורי כל דמות.

kobold messring gmbh werk ii sindelfingen רוני מצליח לתת נופח לדמויות המרכזיות, בלי למשוך את הסיפור לתיאורים מיותרים ומבלי לדרוס דמויות משנה אחרות שגם הן מתוארות עם מספיק הסבר בשביל להבין מי בדיוק עומד מאחוריהן.

http://coffeebefore.live/2019/05 gründe um von der schule zu fliegen דבר אחד שדיי הציק לי בקריאה של הספר, הוא המשפט האחרון שלו. לא הצלחתי להבין בשביל מה רוני הכניס אותה, חוץ מ"לסמן V" על עוד פיתול בעלילה. היא לא תרמה כלום, חוץ מלתחושה הכללית שאלכס, מקבל את החזות של "הסובל הכרוני". אבל אם מתעלמים מהשורה הזו. הספר מומלץ מאוד לקריאה.

http://enoughsuppose.live mache mich auf den weg רוני דונביץ' – בן 45, שמקצועו "יועץ אסטרטגי ושיווקי" כתב את הספר ועיצב את העטיפה של הספר ועומד מאחורי קמפיינים שונים שאחד הבולטים בהם הוא הקמפיין של בנק הפועלים, בכיכובו של http://freshrisk.live/2019/06 citroen offre de reprise יאיר לפיד

owlet baby owl here (התמונה הציטוט והתקציר על הסופר מהאתר – www.text.org.il

groudon fangen smaragd there ד"א לכל מי שמעוניין לשאול את רוני שאלות על הספר הזה ועל הספרים הנוספים, או סתם לשאול מה שלומו יכול לעשות את זה דרך עמוד הפיסבוק שלו, רוני עונה לכל שאלה שיש שם
http://www.facebook.com/dunevich

כריכת הספר."על מה הייתם מוכנים למות?" פתחתי את שיחת המפקד שלי בשאלה. "על האדמה הזאת," קוקה ענה. תפסתי חופן חול, הנפתי אותו. "על זה?" שאלתי, "מי היה מוכן למות למען זה?" הם הביטו אחד בשני, אף אחד לא הצביע, אפילו קוקה עצמו מיהר להוריד את היד. "אז?" שאלתי, "אף אחד?" הם הביטו כולם אל בייליס, ציפו שהוא, שגם אחרי הכיפה נשאר הסמן הימני של הפלוגה, יקריב משהו למען המולדת. "בשביל החבר`ה," בייליס ענה, "הייתי מוכן." והם הינהנו, כולם, ואחר כך הצביעו, על החברים היו מוכנים למות." (עמוד 245)

הפסקה שהבאתי מתמצתת את אחת הסיבות שלדעתי, בזכותה הצבא הישראלי חזק יותר משאר הצבאות באזור. אחד הערכים העליונים שכל חייל יודע ומכיר הוא ערך הרעות, שהחברים שלך הם הסיבה שאתה נשאר איפה שאתה, ולא משנה כמה ח** אתה אוכל בתקופה הזו. אל לא בשביל המדינה, אז בשביל החברים.

הרומן של לשם "אם יש גן עדן" מתאר בצורה נהדרת את "החוויות" שעובר חייל בשם לירז (ארז) ליברטי, במוצב הצהל"י המוכר ביותר בתולדות המדינה מוצב ה"בופור", הבופור למי שלא יודע הינו מוצב צהלי שהיה באזור רצועת הביטחון שצה"ל יצר בדרום לבנון מהכניסה ללבנון (ב1982) ועד הנסיגה בשנת 2000. המוצב הוקם ליד מבצר הבופור ששם התבצרו המחבלים בזמן ההשתלטות על אותו ההר.

החוויות שאותן מתאר לשם דרך עיניו של ארז, מתארות בפירוט מדהים את תחושותיו של חייל מורעל (שהופך לקצין) שכל מטרתו הייתה אקשן אקשן ושוב אקשן. את תחושותיו כמפקד על מחלקה של לוחמים שכל אחד מהם עולם ומלואו. הסופר מתאר את תחושת האהבה הבלתי מוסברת והאחווה המדהימה שיש בין הלוחמים.

חברו הטוב של ארז ליברטי, אושרי, מלווה אותנו למשך כל הספר ומראה את האהבה והאמון השוררים בין חיילים מהרגע הראשון בשרות, או כמו שרון מתאר את זה:

"הוא אוהב את ההר, וטוב לו, וטוב לו איתי. ולי הכי טוב איתו, אנחנו הכי טובים ביחד. הוא הנשמה התאומה שלי, הקמע, החבר הכי טוב שאיתי מאז הסיגרייה הראשונה בבקו"ם. מה חבר?! אח. אח שלי, שיודע מה טוב בשבילי יותר ממה שאני אדע כל החיים… …הוא אומר "ארז תביא חיבוק, יא מניאק" ואני נכנס אליו למיטה, מועך את הגוף הקטן שלו אל הקיר, ונרדם איתו מחובק. הוא אומר "ארז" ואני יודע שזה לכל החיים"

. מבחוץ הפסקה הזו יכולה להעלות אסוציאציות אחרות, אבל היא מעבירה את התחושה הזו שחבר שיושב איתך במארב ושומר לך על הגב הוא באמת, חבר אמיתי.

ארז שלימים הופך מחפ"ש (חייל פשוט) לקצין, מקבל לידיו מחלקה צעירה, שקורא לה בחיבה "הילדים" ומאמן אותם יחד עם אושרי כרס"ף ליום שבו גם הם יגיעו למקום שמתואר כ:

""אם יש גן עדן," אומר המפקד בשיחת הפתיחה את המשפט ששינן אלף פעם, "ככה הוא נראה; אם יש גיהנום, ככה הוא מרגיש. מוצב בופור""

מאותו הרגע מתחילה העלילה, קורותיהם של הפלוגה הצעירה בבופור מהמארב הראשון וההתקלות הראשונה, עד האובדן שבאזור כמו לבנון לא יכול להיות שלא יקרה.

רון לשם כתב את הספר בצורה זורמת מטובלת עד מאוד בעגה הצבאית (עם הסברים ליד המילים היותר קשות להבנה ללא ידע) עם הומור שחור נרחב כמו שידוע שיש בצבא, במיוחד באזורי לחימה כמו הבופור (עם ההשארת רווחים בתמונה לפני מארב, בשביל שהסימון ההאדום בעיתון לא יסתיר את הפנים).

השרות הצבאי שלי לא היה באזור כמו הבופור, אני יותר הייתי באזורי גבול אחרים, עם תיבול של אזורי שטחים קלילים אחרים. אבל הצלחתי להתחבר לספר בצורה שלא הייתה לי כבר הרבה זמן לספר, שלא נדבר על סיפרות מקור ישראלית.

אם היה לי סולם דירוגים לספרים שקראתי בבלוג, הוא היה נמצא במיקום גבוה מאוד. ומומלץ לקריאה גם לאנשים שספרות מלחמה לא עושה להם את זה.

ולסיום. ביום שצה"ל יצא מלבנון. אני יצאתי מחמת גדר….

רון לשם – סופר ואיש תקשורת. יליד 1976, עבד בידיעות אחרונות, מעריב וערך את האתר NRG, כתב את הספר "אם יש גן עדן" ב2005 וזכה עליו בפרס "ספיר" ב2006 ו"בפרס יצחק שדה לספרות צבאית" באותה שנה. ב2007 יצא הסרט "בופור" המבוסס על ספרו, בבימויו של יוסף סידר, שזכה בפרס "דב הזהב" בפסיטבל הסרטים בברלין על בימוי הסרט.
(מקור המידע ויקפדיה).

(מקור התמונה מהאתר "סימניה")