קוראים

"נגיפים הורגים אלפי בני אדם מדי יום ביומו," אמר סטנלי אוקסנפורד". (עמוד 77)

אולי הפחד מפני שואה גרעינית, לא צריך להיות כזה מנופח.כנראה שצריך לחשוש יותר ממיקרובים.
 

הספר של קן פולט, "עיוורון שלגים" מתאר סיטואציה של גניבת ווירוס בשם "מדובה – 2" כל הסיפור מסתובב סביב משפחה אחת, משפחת אוקסנפורד שוטרת לשעבר שלושה גנבים, ועוד כמה דמויות משנה.

אנטוניה (טוני) גאיו, אחראית המתקנים ב"קרמלין" מרכז מדעי לפיתוח תרופות, עומדת בראש העלילה של הספר, יחד איתה יש את סטנלי אוקסנפורד המדען הראשי והבעלים של בית החולים אוקספורד. בערב חג המולד בביקורת פתע מתגלה מחסור בנגיף קטלני שאחוז ההשרדות ממנו עומד על אפס, ושם מתחיל הלבאגן.

טוני מנסה לברר לאן נעלם מדען שחשוד בגניבת הנגיף ובין לבין מנסה לתמרן בין האקס שלה, בלש בכיר במשטרה (כל העלילה מתרחשת בסקוטלנד) טיפול במשפחתה ובאהבתה החדשה.

הספר כולו מתרחש ביומיים וחצי בערך שבהם מתגלה בגידה, תאבת בצע ומיניות מתפרצת של בני נוער. בגדול הספר קל לקריאה, זורם ונחמד לימי הקיץ החמים (ואני בטוח שגם לימי החורף).

לשם שינוי המעקב אחרי שמות הגיבורים ודמויות המשנה לא היה מסובך ומהר מאוד אפשר להתאפס ב"מי נגד מי" מה שמאושש את התאוריה שלי שכנראה הספרים הקודמים היו עם שמות מסובכים מדי.

2 תהיות נוספות שעלו בראשי במהלך הכתיבה הן, חוסר הקשר המטריד למדי בין העטיפה של הספר (שאותה ניתן לראות בתמונה) לבין עליילת הסיפור (ואני אשמח למישהו שיבהיר לי אולי את הקשר).

והדבר השני הוא התיאור בכריכה האחורית של הספר. התיאור הזה הוא אחד התיאורים היותר לא קשורים שיצא לי לקרוא בספר. אומנם וא מציג את קו העלילה, אך בצורה מבולבלת מאוד, ומטעה. אבל כפי שאמרתי קודם, לדעתי הספר זורם, ויכול לעמוד בפני עצמו כספר מתח מן המניין (לא מהשורה הראשונה, אבל בהחלט אחד שאני יכול להמליץ עליו).

קן פולט – סופר אנגלי, שהחל את הקרירה שלו בכתיבה כעתונאי.בין ספריו ניתן למצוא את "חוד המחט" (1978) ואת "עמודי תבל" (1989)
(המידע מויקיפדיה)

התמונה נלקחה מהאתר http://www.text.org.il

איקונין (מיוונית, εικων,"דמות") הוא צלמית שנעשה בה שימוש בנצרות.

איקונין הוא ייצוג אמנותי של סמל או של דבר מה קדוש או אלוהי.
(הציטוט מהערך איקונין בויקיפדיה)

הספר בתרגום של אינגה מיכאלי, בהוצאת כנרת. מתאר סיפור עלילה של 3 דורות.

הדור הראשון שמיוצג על ידי סבא אנדריאס ופוטיס ידידו הוותיק. ומילר. קצין נאצי ממלחמת העולם השנייה.
הדור השני: אלכס.
והדור השלישי ומרכז הסיפור מתיו ואנה.

זה רק אני, או שלאחרונה יש לי בעיית ריכוז, והבנה. ברוב הספרים האחרונים שקראתי, ישנם דמויות רבות, שמקשות עלי לפחות את המעקב אחרי השמות, ויחסי הדמויות.

הסבא אנדריאס פוטיס ומילר מהווים את חוליית הבסיס והקישור של כל הסיפור, כשהכול מתחיל ב1944 ביון הכבושה על ידי הנאצים (ובמהלך המאבקים על ניסיון שחרור יון על ידי המורדים מידיהם של הנאצים והקומוניסטים שבאו אחריהם). ומתקפה אחת עיקרית שאורגנה על ידי שלושת חברי הדור הראשון).

במהלך תכנון המתקפה כורתים השלושה הברית על מנת להצליח ולהביא לכל אחד מלושתם את הדבר אותו הם רוצים, לאנדריאס ופוטיס נשק, ולמילר פריט מכנסיה.

במהלך הספר, הסיפור קופץ בין יוון של 1944 לניו יורק של ימנו, כשב-44` הספר מתמקד בתיאור התהליכים שהביאו להתרחשויות של ימנו, ומספרים את סיפור הקשר בין זקני השבט. כשהחלק השני מהווה את סיפור העלילה כשמתיו, הנכד של אנדריאס בנו של אלכס ובן הסנדקות שלפוטיס נכנס בעל כורחו ככלי משחק של הידידים הוותיקים אנדריאס ופוטיס.

באופן כללי העלילה זורמת, ואפשר להגיד שאפילו דיי מותחת, אבל (וזה מחזיר שוב לבעיית השמות שלי) הקפיצות בין 44` ל"היום" גורמות בלבול, מכיוון שב 44` הדמויות נקראו בשמות מחתרתיים "איליאס" לאנדריאס ופוטיס מתואר בשם "ספירוס", וכמובן שיש עוד שמות לשניהם ועוד שמות לדמויות הנוספות, כל זה יצר אצלי בראש תחושה של אי סדר ובלגן אחד גדול.

במהלך הסיפור, שמתרחש בניו יורק, הנכד מתיו נשאב לתככים ולמזימות של אנשים מהדור הישן, אנשים שחונכו על ערכים שונים מהיום, ושדרך מחשבתם זורמת בין חוסר אמון לבין "החזק שורד". אותו מתיו, מנסה בכל דרך אפשרית לתמרן בין המזימות של הסנדק שלו (פוטיס) ושל אנדריאס סבו.

אני לא יודע אם הצלחתי או לא להעביר במקצת את תחושת הבילבול שלי, אבל לפחות ניסיתי, יכול להיות שעצם העובדה שרוב השמות בספר ממוצא יווני (הסופר יווני והעלילה כולה קשורה ליוון) אבל אי אפשר לדעת.

על מנת להקל על מי שיחליט לקרוא את הספר, אני אציג את הדמויות המרכזיות בספר:.

אנדריאס - אבא של אלכס, סבא של מתיו.

אנה - הנכדה של סוחר האמנות הזקן שאצלו מתחיל הבלגן.

מיכאליס - כומר בשנת 1944, ואחיו של אנדריאס.

מילר - קצין נאצי שמהווה חלק משלישית הזקנים התככנים.

מתיו - הדמות המרכזית בספר, ונכדו של אנדריאס.

פוטיס - שירת יחד עם אנדריאס במחתרת היוונית. וסנדקו של מתיו.

אני באופן אישי, חושב שהספר מבולבל מדי, ולא כזה מושך כמו שהוא יכל להיות עם קצת פחות אי סדר בשמות הדמויות.

ואחרון לפני סיום, יש אפילו צד ישראלי בסיפור.

ניל אולסון, הוא נכדם של מהגרים יוונים. הוא נשיא ושותף בכיר בסוכנות הספרים דונדיו ומתגורר בניו יורק. (הציטוט מהכריכה האחורית של הספר).

מקור התמונה: האתר Harpercollins.

"לֶסָה התעוררה בתחושת קור. קור עז יותר מצינת הדבקות הנצחית של קירות האבן. קור מלווה בהכרת הסכנה, החמורה מזו ששילחה אותה לפני עשרה מחזורים מלאים, מייבבת מאימה, להסתתר במאורה המצחינה של זוחל המשמר."

(הציטוט נלקח מהאתר "אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטזיה")

בפסקה זו מתחילה שלישית הספרים המתארים את דברי הימים של פרן. הטרילוגיה מורכבת מ3- ספרים המופיעים על פי הסדר "מעוף הדרקון" (1968), "מסע הדרקון" (1970) ו"הדרקון הלבן" (1978). שלושת הספרים ראו אור בעברית בהוצאת "אופוס".

אחרי קריאה של שלושת הספרים ברצף התיישבתי לכתוב על הסדרה, בהתחלה חשבתי לכתוב על כל ספר בנפרד, אבל הגעתי למסקנה שאי אפשר לפרק את הפוסט הזה לשלושה חלקים.

הסדרה כולה מתרחשת באותו כוכב (שהוא חלק מעולם שלם שמק`קאפרי בראה) פרן – כוכב הלכת השלישי של רוקבאט שבמגזר קשת בגלגל המזלות, הכוכב מורכב מ2 יבשות הצפונית המיושבת והדרומית, החמה וה"נטושה". הכוכב יכול להיות מקום התישבות נהדר לגזע האנושי, ללא דאגות ללא טכנולוגיה, וללא חשמל. אבל בכל אליה יש קוץ.

כוכב הלכת פרן מושך אליו במחזוריות קבועה כוכב נוסף שבעצם פולט על פרן קורים (Thread) שבכל נגיעה בדבר חי (אנושי או צמח) גורם לצריבה ונזק.

כשבני האדם הגיעו לכוכב ונתקלו בקורים מהכוכב (שנקרא על ידם בשם "הכוכב האדום") הם התחילו לנסות למצוא פתרונות כנגד אותו אויב. אחד הפתרונות היה הכלאה של "לטאשים" (על פי פירוש שלי (ואני כמעט בטוח שיש עוד שחשבו כמוני) הלטאשים הינם סוג של שפיריות שבאנגלית נקראים DragonFly) אחת בשניה עד שהגיעו לבעלי חיים גדולים (מספיק גדולים ל4 מבוגרים לרכוב עליהם) וקראו להם על שם גזע מיתולוגי מכדור הארץ "דרקונים".

הדרקונים זהים למה שאנו מכירים כדרקונים, אבל על מנת שיוכלו לירוק אש, הם צריכים ללעוס אבנים (הנקראות באופן אירוני בעברית "אבני אש") שגורמים לפעילות כימית בקיבת הדרקון.

לא כל אדם בפרן יכול להיות בעל דרקון, בכל בקיעת מדגר של ביצים נאספים אנשים שנבחרים על ידי רוכבי הדרקונים, וכל אחד מהם מנסה להטביע דרקון. במידה והדרקון מוצא אותך ראוי להטביע אותו, נוצר קשר הדוק בין רוכב הדרקון לדרקון, שמוביל לאובדן זהות ושגעון במידה והדרקון שלך מת, או מעבר של הדרקון לביניים במידה והרוכב מת.

ברגע שאדם מטביע דרקון משנים את שמו של הרוכב החדש על ידי הפרדת ההברה הראשונה מהשם המקורי שלו ולכן נשים רבות נותנות לילדיהם שמות שניתנים לשינוי, בשאיפה שיום יבוא וגם הם יטביעו דרקון.

בספר הראשון פ`לאר, רוכב הדרקון מוויר בנדן, יוצא למסע חיפוש אחרי אישה, שתטביע דרקונית מלכה, ותהפוך בזמנה למלכת הוויר. במהלך החיפוש מגיע הרוכב עם דרקונו מנמנת` (דרקון ארד גדול מימדים) למאחז רואת`ה, שם הוא פוגש בל`סה, בעלת שושלת דם לשולטים המקוריים של המאחז.

משם העלילה מתחילה להסתבך, פ`לאר יחד עם אחיו למחצה פ`נור ודרקונו קאנת`, ועוד כמובן אנשים נוספים כמו רב אומן רובינטון (אדם העומד בראש קבוצת אמנים – מסוגים שונים כגון חקלאים נבלאים וכו`) הנבלאי שמנסים יחדיו למצוא פיתרון לאויב הוותיק "הכוכב האדום" ולאיומים נוספים שמתגלים בהמשך העלילה.

הספר השני והשלישי באופן הגיוני למדי, ממשיכים את תיאור התלאות שעוברים הגיבורים מהספר הראשון (וכמובן שנוספים גיבורים חדשים בהמשך) ולאט לאט בכתיבה מלאת הומור (ובתרגום נפלא לדעתי של ענבל שגיב נקדימון) מובילה אותנו הגברת מק`קאפרי לסיום שמשאיר טעם לעוד ועוד.

כל ספר נפתח בתיאור קצר של היסטורית הכוכב, ונגמר בדרקונדקס (אינדקס שמות של גיבורי הספר) שמאפשר מעקב מהיר אחרי הדמויות והשמות (שאני מודה בהתחלה לא היה כל כך קל לעקוב אחרי השמות המורכבים של הדמויות).

זו הייתה הפגישה הראשונה שלי עם ספרים של הסופרת הזו, ואני בטוח אמשיך לקרוא ספרים נוספים שלה.

Anne Inez McCaffrey – נולדה ב1 לאפריל 1926, במסצוסטס שבארה"ב. מבין כתביה ניתן למצוא בנוסף לדברי הימים של פרן את סדרת "זמר הקריסטל" וסדרת "כוכב הדינוזאורים" (תרגומי השמות לא רשמיים)

התמונה והמידע על הסופרת והספרים נלקחו מויקיפדיה, ומהאתר "אגודה ישראלית למדע בדיוני ולפנטזיה".