קוראים

הוא הביט בה וניענע בראשו בתהדמה. "את תמיד מתקדמת במהירות האור?"
נראה לי שאם אתה חושב על דברים יותר מדי, החיים לפעמים חולפים על פניך. ואת ההחלטות הכי טובות שלי קיבלתי תוך כדי תנועה. אז מה אתה אומר?" היא הושיטה את ידה. "עשינו עסק?",
"את רוצה תשובה עכשיו?" (עמוד 382)

בארה"ב הברית יש סוכנויות רבות, מה D.I.A הסוכנות למלחמה בסמים, דרך הN.U.M.A שכבר דיברנו עליה בבלוג, ועד השירות החשאי שעליו נדבר בפוסט הקרוב.

השירות החשאי הוא המקביל האמריקאי ליחידה לאבטחת אישים בארץ, תפקיד הסוכנות הזו היא לאבטח ולשמש כמגן אנשוי לדמויות מפתח בארה"ב לדוגמא הנשיא כמובן, והמעומדים לנשיאות. הסיפור כולו מבוסס על שון קינג סוכן של השירות שב96, מאבד ריכוז לרגע, וגורם למתנקש בשם ארנולד רמזי לרצוח את אחד מהמעומדים לנשיאות באותה שנה. שמונה שנים אחרי מישל מקסוול נקלעת לאותו מצב.

שון ומישל יחדיו עם פרקס וג'ואן (גם כן סוכנת לשעבר של הסוכנות) מנסים יחדיו לפתור את התסבוכת אליהם נכנסו, ולהבין מי ואיך קשור לרצח, של מעומד נשיא, ולתסבוכת השניה שבה מישל מעורבת מעל הראש.

העלילה בספר מסובכת ומשתנה מקצה לקצה בכל פרק שקוראים, הדמויות המרכזיות (כמו מישל) מפותחות, ונותנות תחושה של הכרות עם הדמויות, והזדהות איתן ועם כל מה שקורא להן.

זה כבר לא הספר הראשון של באלדאצ'י שקראתי ואני מוצא את עצמי נהנה מהספרים שלום, הם כתובים בעניין וזורמים ואין קטעים מתים, הכל מעניין וממש עושה חשק לקרוא עוד דברים שהוא כתב. וכמו ב"משחק השעות" שלו, גם כאן העלילה רחבה, ולי אישית היה קשה לעלות על מי הראש מאחורי כל הסיפור, עד לרגע הגילוי. וזה בעיקר בזכות הכתיבה של דיוויד שמגלה טפח ומסתירה טפחיים.

הספר מומלץ לקריאה, ויחד איתו גם מומלץ לקרוא ספרים נוספים של הסופר.

דיוויד באלדאצ'י – יליד שנות ה60, בעל תואר B.A ממכללת וירג'ינה, כתב סיפורים קצרים במהלך ימיו כסטודנט, וניסה לפרוץ לשוק עם תסריטים שונים ללא הצלחה. אחרי 9 שנים כעורך דין, החליט לכתוב את הנובל הראשון שלו "Absolute Power" שלקח 3 שנים לסימו. אחרי שנתיים נוספות (שנת 96) הצליח להוציא את הספר למדפים, והפל כמעט מיד לרב מכר בין לאומי. במקביל לכתיבת ספרים (ויש לא מעט מהם) משמש דיוויד גם כן כשגריר בין לאומי של עמותת "National Multiple Sclerosis Society" והקים קרן עם משפחתו בשם "Wish You Well Foundation" האחיין שלו הוא המושל הדמוקרטי בפעם השניה ברציפות של מיין, ג'ון באלאדאצ'י

המידע תורם מהערך של דיוויד בויקפדיה באנגלית.
התמונה מהאתר www.text.org.il

"ניק היה במצב רוח רע כשנסע לעבודה למחרת בבוקר. הידיעה שבלשית ממחלק הרצח מרחרחת בחברה הכניסה אותו ללילה מתוח וסר שינה. הוא התהפך במיטה הגדולה, קם שוב ושוב, טרוד במחשבות על הלילה ההוא." (עמוד 162)
 

פסקה זו של הספר מתארת את רובו, המחשבות של ניק קונובר שמובילות למעשים שלו, שעליהן מבוססת העלילה של הספר. ניק הוא המנכ"ל של חברת סטארטון המתמחה ביצירת ריהוט למשרדים ושטחי עבודה. ניק שלאחרונה עבר מאישיות מעורצת בעירה בה הוא גר, הפל לאויב מספר אחד של הציבור, אחרי גל פיטורים מהחברה, שמרבית עובדיה הם תושבי העיירה.

לאחרונה אחרי מות אישתו לורה בתאונת דרכים מתמודד ניק לבדו עם שני יחדיו ג'וליה ולוקס, ועם מופרע שפורץ לביתו ומרסס כתובות של "אין מקום מסתור" על קירות ביתו.
הספר מתאר בצורה מעניינת ומותחת (כמו ספרו הנוסף של ג'וזף "רצח בעיניים") ואפילו מסקרנת, ומשאירה במתח עד הסוף מכיוון שבמלהך כל העלילה צצים ומתגלים דברים נוספים.

התרגום של שרון פרמינגר לדעתי מצויין, גם השימוש במושגים מתחום הבילוש, או מתחום הכספים שמופיעים בספר בצורה נרחבת נהדר לדעתי, ואחת הדוגמאות המצויונות לזה היא שבעת תיאור רקע של מוזיקה המנגנת בבית, מתואר "תקליטור התנגן, אשה שרה משהו כמו "אני אמיצה אבל אני פחדנית"." (עמוד 239) ובשביל להעביר את מלא החוויה של התיאור מוסיפה שרון הערה של "I'm brave but I'm chicken shit – מתוך שירה של אלאניס מוריס Hand In My Pocket" מה שנותן הסבר על איזה שיר בדיוק מדובר, ולטעמי, מוסיף המון לתרגום ועוזר לא לאבד את המשמעויות בתרגום משפה אחרת.

הערה אחרונה, לדעתי זהו הספר הראשון שקראתי, שרשימת התודות של הסופר מתנוססת על 4 עמודים שלמים…

ג'וזף פיינדר – יליד 58' שהעביר את ילדותו ברחבי הגלובוס. בעל תואר ראשון ושני מייל והרווארד כתב ספרים רבים בינהם "פרנויה" "רצח בעיניים" ואת "High Crimes" שהפך לסרט בכיכובו של מורגן פרימן.

(המידע על הסופר מהאתר Book4Book והתמונה מהאתר סימניה.)