כריכת הספרנשימתה של טס עלתה לה במאמצים רבים, ובכל זאת, בניגוד לכל יצר הישרדות הגיוני שבו ניחנה, היא הרגישה שהיא חייבת להבין את המתרחש. בעל-כורכה רכנה קדימה ודחקה עין זהירה אל מעבר לשולי ארון התצוגה שמאחוריו הסתתרה. הפרש נעץ את מבטו במכשי בחרדת קודש, ולאחר רגעים אחדים הגה חרישית כמה מילים "Veritas vos livera…"

מזמן לא מצאתי פסקה, המתארת באופן מוצלח כל כך את בסיס הספר, ואת כל מה שמניע את הדמות המרכזית בסיפור.

טס צ'ייקין, ארכיאולוגית שתמיד חייתה בצל אביה הארכיאולוג, מגיע עם ביתה ואימא, לאירוע נוצץ שנערך במוזיאון המטרופולין בניו יורק ובחסות הוותיקן שתרם את הפריטים שהופיעו בתצוגה.. במהלך האירוע מבוצע שוד אלים על ידי 4 אנשים הרוכבים על סוסים, ולבושים כמו אבירים, או ליתר דיוק, אבירים טמפלרים. במהלך השוד נגנב מכשיר הצפנה ישן, שלא שווה כלום.

טס כמובן כגיבורה טובה של ספר מתח, מתחברת לשון ריילי, סוכן הF.B.I. המפוקד על החקירה ויחדיו מנסים להבין מה משך כל כך את האבירים לגנוב את המכשיר הזה ספציפית, שבאותו הרגע היה מוקף המכשיר בפסלים ואיקונים יקרי ערך.

למי שקרא ומכיר את קוד דה וינצ'י (או את מלאכים ושדים כמובן של דן בראון) הספר יראה לו מוכר, וזה לא מפתיע, אם לא הייתי יודע מה שם הסופר במהלך הקריאה, הייתי יכול לחשוב שנתקלתי בספר נוסף של דן בראון, העלילה מתרכזת במסדר הטמפלרים (בעוד ש"הקוד" מתרכז ב"בונים החופשיים") וקופצת בהתאם לעלילה ממקום למקום על גבי הגלובוס. על מנת להוסיף עניין מוסיף חורי פרקים ששתולים במהלך הספר ובהם מסופר על הטמפלר האחרון והתהליך שהוביל אותנו לעלילה שמתרחשת היום. בעצם העלילה מתחילה ב1291 בבריחה של הצלבנים והטמפלרים מעכו שנכבשה.

אם נתעלם לרגע מהדמיון והחפיפה הגדולה של הספר לספרי מתח אחרים, הספר עצמו נכתב בצורה זורמת, ולא קשה לעקוב אחרי העלילה, גם עם הקפיצות בין העלילה המרכזית, לבין העלילה המשנית שבה מתוארים התלאות שהטמפלר האחרון עבר, עדיין ניתן ללא בעיה להבין מה בדיוק קורה ואיך.

אני לא יודע כמה בסיס העלילה אמיתי, ואם באמת נושא הטמפלרים באמת היה כמו שמוצג בספר אבל זה לא גורע מהספר עצמו.

אז כמו שאמרתי, מי שאהב את ספריו של דן בראון, לדעתי יאהב גם את הספר הזה.

ריימונד חורי – נולד בלבנון וחי כיום בארצות הברית. בערו אייר ספרי ילדים ולמד ארכיטקטורה ומנהל עסקים. ועבד כתסריטאי – הספר הזה היינו ספרו הראשון.

המידע נלקח מהכריכה האחורית של הספר.
התמונה מהאתר http://simania.co.il

כריכת הספר האחרוןשני הגברים הופיעו משומקום, במרחק מטרים אחדים זה מזה, בשביל הצר המואר באור ירח. לרגע הם עמדו בלי ניע, שרביטיהם מכוונים זה אל חזהו של זה; ואז כשזיהו זה את זה, הם טמנו את השרביטים מתחת לגלימותיהם ופנו ללכת במהירות באותו כיוון. "חדשות?" שאל הגבוה מבין השניים. "הטובות ביותר," השיב סוורוס סנייפ.

בפסקה זו מתחיל הספר האחרון בסדרה שנכתבו עליה מליוני מילים. ואני רוצה להוסיף גם את תרומתי הצנועה.

הסדרה של הארי פוטר מכילה בתוכה את כל הדברים שצריכים להיות בסדרת פנטזיה, דרקונים, גמדים קסמים, ואיך אפשר כמובן בלי מלחמה בין הטוב (פוטר, חבריו ומסדר עוף החול) לבין הרע (הלורד וולדרמוט ואוכלי המוות).

עם כל הביקורות הרעות שנכתבו על הסדרה, אני לא מסכים מכיוון שהסדרה כתובה ברצף נהדר, עם תבנית מסודרת בכל ספר וספר (חוץ מבאחרון "אוצרות המוות") של תחילת החופש הגדול, שאותו מבלה הארי בבית של דודיו הדרסדלים וסבלו שם וחוסר ההבנה שלו מדוע הוא חייב לחזור לשם כל הזמן. הבריחה או העזיבה של בית הדודים, ומעבר לרוב ל"מחילה" ביתם של משפחת וויזלי, המשפחה של חברו הטוב של פוטר, רון מפגש עם חברתו הנוספת הרמיוני שמשום מה מבלה תמיד את סוף החופש עם הארי ורון במחילה, למרות שהוריה (המוגלגלים - אנשים ללא יכולת קסם) עדיין בחיים בניגוד להוריו של הארי (ג'ימס ולילי שנרצחו על ידי הלורד עוד בתקופה שלפני תחילת הסדרה.) מהמחילה לרוב הם קופצים לסמטת דיאגון לקניית המוצרים הדרושים לשנת הלימודים הקרבה, חגיגת יום ההולדת של הארי והנסיעה ל"בית הספר לכישוף ולקוסמות הוגוורטס" בניהולו של אלבוס דמבלדור, שהוא הקוסם המוכשר ביותר בעולם הקוסמים (יחד עם הלורד הידוע). רוב הספר מתרכז בשנת הלימודים והרפתקאות שעוברים השליישיה (רון אהרי והרמיוני) ובסוף כמובן החזרה לבית הדודים כששנת הלימודים מסתיימת.

אין מצב שאני אצליח לתמצת את 7 הספרים לפוסט אחד, או להציג את המגוון הרחב של הדמויות (כמו שאני נוהג לעשות) מכיוון שרולינג הרכיבה עולם שלם מלא בדמויות צבעונייות שרק הכתיבה על כל אחת מהם יכולה להחזיק מעמד בלוג שלם (כמו שיש הרבה מאוד בלוגים כאלו שדנים בכל נושא ונושא מהסדרה) לדוגמא הדיונים השלמים שנעים סביב הדיון האם סוורוס סנייפ הוא רשע או לא, והאם דמבלדור נכלל בקהילת הגאיים.

רולינג לדעתי וזו דילמה שאני בטוח במליון אחוז שאינני היחיד שחשב על זה מציגה את אוכלי המוות (קבוצת התומכים של הלורד וולדרמוט) כקבוצת אנשים שהיא ומנהיגה תומכים ב"טוהר הדם" (קוסמים שאין בשושלת המשפחה שלהם נישואין עם בני מוגלגלים) ומתוארים כאנשים גאים ושחצנים, ואם ליתר דיוק ניקח את משפחת מאלפוי (האב לוציוס, האם נרקיסה והבן דראקו) שמתוארים בדיוק מפליא כחלק מהגזע הארי. אני לא יודע אם זה נעשה בכוונה או האם לרולינג יש קשר ליהדות, אבל הרבה מאוד סממנים מתארים את הרוע בסדרה בצורה המזכירה למדי את הנאצים ששלטו בגרמניה באמצע המאה שעברה.

אבל נחזור לסדרה ובעיקר לספר השביעי שיצא בעברית ביום רביעי (5 לדצמבר 2007) האחרון. לקראת יציאת הספר, קראתי ברצף את כל סדרת הספרים, עם קינוח של 24 שעות ללא הפסקה כמעט לקריאת הספר האחרון – "הארי פוטר ואוצרות המוות". הסוף של הסדרה עם הספר הזה סותם את הגולל על עלילת הפוטר וחבריו, בסיום שמנותק לחלוטין מאופן הסדר שקבעה הסופרת לשאר הספרים, הספר מתאר את השלבים האחרונים של המאבק בלורד ולדרמורט (הלא הוא טום רידל היתום גם כן שנאסף לבית הספר על ידי אלבוס) ואוכלי המוות בשיתוף כל הדמויות שלמדנו לאהוב לבמהלך הקריאה של הסדרה. כולל כמה דמויות שנהרגות במהלך הקרב (ולא אני לא אציין כאן מי ימות , רק שיש אנשים שמתים).

לסיכום אני אמליץ לכל אחד שואהב לקרוא, ולא רק אוהבי הז'אנר של פנטזיה, אלא לכל אחד שמוכן להפתח למשהו חדש, הסדרה מושכת מעניינת ופשוטה לקריאה לכל גיל.

הסדרה כוללת את שבעת הספרים הבאים:
     הארי פוטר ואבן החכמים – שנה א'
     הארי פוטר וחדר הסודות – שנה ב'
     הארי פוטר והאסיר מאזקבאן – שנה ג'
     הארי פוטר וגביע האש – שנה ד'
     הארי פוטר ומסדר עוף החול – שנה ה'
     הארי פוטר והנסיך חצוי הדם – שנה ו'
     הארי פוטר ואוצרות המוות – שנה ז'
למידע נוסף על כל הסדרה, ניתן לקרוא בעברית גם כן בויקפדיה (זהירות הערך מכיל ספוילרים).

ג'יי קיי רולינג – ילידת 65. וכתבה בנוסך לסדרת הספרים המדוברת עוד 4 ספרים (שנים שהם נלווים לסדרת הארי פוטר ונקראים "חיות הפלא והיכן למצוא אותן" ו"קווידיץ' בראי הדורות" ועוד שני ספרים שלא קשורים לססדרה, אחד מהם לילדים ואחד מהם למבוגרים. רולינג שהתגרשה ונישאה מחדש. ויש לה 3 ילדים. נחשבת לאחת מהנשים העשירות ביותר בבריטניה.

המידע על הסופרת נלקח מהערך על שמה בויקפדיה.
התמונה נלקה מהאתר "אוהבי הארי פוטר בישראל"