עלטה סמיכה מבשרת רעות ירדה על העיירה גונדין. עוטפת אותה מכל עבר. פנסי הרחוב הגבוהיים, שדלקו מדי ערב מרדת החשכה ועד לאור השחר הראשון. כבו בזה אחר זה באופן מסתורי וללא כל התראה מוקדמת.
פתיחת הספר עמוד ראשון פסקה ראשונה.
רנית חמצני בספרה הראשון, מנסה לייצר עולם דמיוני המלא בדרקונים, וקסמים אפלים (כאלו יותר וכאלו פחות). הספר מדבר על ילד בשם אנדי מורגן הנתקל בדרקונים בעליית הגג של הבית החדש שעבר לגור בו עם משפחתו המורחבת (אביו, אימו אחיותיו התאומות וסבו).
בגדול, אם ניקח בחשבון שזהו ספר ישראלי, שנכתב על ידי סופרת ישראלית, הספר "אמריקאי" מאוד. כל הדמויות בספר (מלבד כמובן שמות הדרקונים שזה נסלח) מחזיקות בשמות כל כך לא ישראליים, שזה מאוד מעיק על הספר, אם ניקח בחשבון את החברים של אנדי ,פול וסטיוארט או למשל האימא של אנדי שנקראת ברוב הספר כ"גברת מורגן" ושמה המלא הוא "מרגרט מורגן", למה לא להקנות להם שמות יותר מקומיים? האם זה במחשבה לתרגום הספר והצלחה בעולם ומבלי לאבד את הייחודיות של השמות? אם כן, כל הכבוד על השאיפה, אבל לדעתי זו קפיצה גדולה מדי בשביל הסופרת.
מה שמוביל אותי לנקודה נוספת שהפריעה לי לאורך כל הקריאה, וזה הדמיון המאוד מאוד בולט לסדרת הספרים של הארי פוטר…. כמעט כל העמוד הראשון של הספר, פשוט נראה כמו ציטוט של ההתחלה של הארי פוטר, עם הרחוב הציורי מהעיירה הפשוטה שמחשיך ברגע שדמות מסוימת עוברת בשכונה. משם ממשיכים עם הרשע, שמקבל דמות של נחש, מה ששוב זורק ליכולת של וולדמורט בסדרת הארי פוטר. השילוב של "קהילת הקוסמים" בספרה של חמצני עם האוכלוסייה "הרגילה" גם כן רומז לדמיון נרחב מאוד.
אבל לא הכול רע בספר, אם מתעלמים מכל זה, הספר הוא לא רע בכלל, ואפילו דיי מושך, סיימתי לקרוא אותו מאוד מהר (והוא לא קצר במיוחד – 413 עמודים) , מכיוון שהקריאה בו מאוד זורמת, ונעימה. אולי כי הספר פונה לקהל צעיר יותר, אבל מי אני שאפספס ספרות בדיונית ועוד ישראלית?
הייתי ממליץ לכם לקרוא את הספר, אבל תנסו להתעלם מההשוואה שעשיתי לסדרתה של ג'יי קיי רולינג, מכיוון שזה עושה עוול עם הספר שלדעתי יכול להיות מוצלח הרבה יותר אם לא היה זורק אותי כל הזמן להשוואה הזו.
אבל באמת לסיכום העמודים האחרונים גרמו לי לחשוב שכנראה גברת חמצני מאוד נהנתה מכתיבת הספר בגלל שישנו פתח כל כך גדול לחלק ב' שאפשר להגיד שזה לא פתח, זהו פורטל.
דרקונים בעליית הגג – רנית חמצני. הוצאת רימונים הוצאה לאור. (413 עמודים).
רנית חמצני – ילידת ישראל נשואה ואם לשלושה, בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ובקרימינולוגיה ומאסטר מטפלת ברייקי, זהו ספרה הראשון.
מקור התמונה – אתר סימניה.
התקציר נלקח מהכריכה האחורית של הספר.
ועכשיו, כמה מילים אישיות, המון זמן לא כתבתי, בגלל תחושה של מיצוי, אני מקווה שעכשיו עם העיצוב החדש (שהוא כבר לא כל כך חדש , ותודה לצ'צ'יק עליו כמובן), התחושה תעבור, ונוכל לחזור ליהנות ולכתוב.
שבוע טוב.
רזניק.
על 
על 
