קוראים

"לו-אן יצאה מהמונית ונשאה מבטה אל האמפייר סטייט בילדינג המזדקר. אבל לא היה לה זמן רב ליהנות מהאדריכלות, משום שהיא חשה בזרוע האוחזת בזרועה.
"כך נוכל לדבר." הקול היה רך, מרגיע, ושערה סמר לשמעו."
(עמוד 102)

הספר של באלדאצ'י מעמיד את הגיבורה לו-אן טיילור, במצב שאי אפשר לדעת איך מישהו אחר היה מתנהג באותה סיטואציה. מישהו בשם ג'קסון שמתחפש ומשנה את זהותו על פי הרצון שלו, מציע לטיילור להיות בוודאות זוכה בהגרלת הלוטו האמריקאית. הפרס עומד על מאה מליון דולר, והוא מתחייב בפניה שהפרס שלה.

תחשבו לרגע, איך נראה לכם שהייתם מגיבים? לקוחים את הזכיה ביד אחת? בורחים? מתלוננים? אני לא יודע. הרי ברור שיש איזו קנוניה, וקרוב לוודאי משהו לא חוקי
אבל מכל זה, מבטיחים לכם מליוני דולרים. בקיצור, שאלה מעניינת אבל לא הנושא של הפוסט הזה.

לשם הביקורת נסביר שכמובן לו אן מסכימה, ומשתפת פעולה עם ג'קסון, ומפה עם מליונים בכיס, לו אן מתחילה את מסע התלאות שלה.

כל מה שאני אכתוב בפוסט יכול להחשב כספוילר, אבל נזהר ונכתוב שהספר מתחלק לשני חלקים, הראשון לפני וקצת אחרי הזכיה הגדולה. והשני עשור אחרי הזכיה. החלק המעניין כמובן הוא החלק השני שבו הכל מתחיל להסתבך, אבל כמו תמיד בספרים האלו, כמו בסרטי הוליווד הטוב מנצח וזה כמובן לא ספוילר כל כך גדול. וזה בדיוק מה שמרגיז אותי.

שוב זה לא העניין שהטוב מנצח זה העניין שאיכשהו תמיד הטוב שאין לו את היכולת, הטוב שהוא בדרך כלל התמים והנחמד מבצע דברים שבוודאות גדולים עליו. ואני לא אומר שתמיד בני אנוש יודעים להצליח להוציא מעצמם יותר ברגע הצורך אבל, איפשהו זה מתחיל להראות כבר יותר מדי מוזר, מה עם איזה סוף, שבסוף לא הכל מסתדר? האגדות והניסים לא נגמרו בשלגיה והנסיך?

הספר, אם נחזור לרגע למטרה שלשמה התכנסנו. הוא כמו כל הספרים של באלדאצ'י / קובן / בראון ושאר החברים, ספרים טובים זורמים ומעניינים לקריאה, למרות הידיעה שבסוף הכל יהיה טוב.

קראתי כמה ספרים של באלדאצ'י (נשיא מעל החוק, שבריר שניה), ויש לי עוד כמה בספריה שלו שממתינים לתורם. ואני אקרא אותם, אבל גם אותם כמו הספר הנוכחי, אני אקרא עם ידיעה שהם להעביר את הזמן עם דמויות מפותחות, שניתן להתחבר אליהן (גם לטובות וגם לרעות), עם עלילה יחסית מעניינת ועם סיפור טוב ללילות גשומים מתחת לפוך עם האהובה על הכרית ליד.

ולפני סיכום, פניה אישית לקוראי הבלוג, אם יש לכם השגות לגבי הפוסטים / ההמלצות / סגנון הכתיבה שלי או כל רעיון אחר, או אם אפילו בא לכם לכתוב המלצה משלכם, על ספר שכתבתי עליו, או על ספר שלא כתבתי עליו תרגישו יותר מחופשי לפנות אלי דרך התגובות, ואני מבטיח לחזור לכל אחד.
שבוע טוב
רזניק.

התמונה מהאתר - http://www.heebook.co.il.
דיוויד באלדאצ'י – יליד שנות ה60, בעל תואר B.A ממכללת וירג'ינה, כתב סיפורים קצרים במהלך ימיו כסטודנט, וניסה לפרוץ לשוק עם תסריטים שונים ללא הצלחה. אחרי 9 שנים כעורך דין, החליט לכתוב את הנובל הראשון שלו "Absolute Power" שלקח 3 שנים לסימו. אחרי שנתיים נוספות (שנת 96) הצליח להוציא את הספר למדפים, והפל כמעט מיד לרב מכר בין לאומי. במקביל לכתיבת ספרים (ויש לא מעט מהם) משמש דיוויד גם כן כשגריר בין לאומי של עמותת "National Multiple Sclerosis Society" והקים קרן עם משפחתו בשם "Wish You Well Foundation" האחיין שלו הוא המושל הדמוקרטי בפעם השניה ברציפות של מיין, ג'ון באלאדאצ'י

המידע תורם מהערך של דיוויד בויקפדיה באנגלית.

היא הוציאה קלסר מתיק הג'יימס בונד שלה ורשמה הערות בשולי ההרצאה שהיא עמדה לשאת בכינוס בין-לאומי של מדענים שוחרי איכות הסביבה בקהיר. היא כבר עברה על ההרצאה הזו תריסר פעמים, אך הדקדקנות היתה חלק בלתי נפרד מישותה. פרנצ'סקה היתה מהנדסת מבריקה ומרצה מכובדת מאוד, אך בתחום ובחוג חברתי שגברים שלטו בו, ציפו שהיא תהיה יותר ממושלמת.

בפסקה הזו מתחיל אחד מספריו הנוספים של קלייב קאסלר, (שנכתב ביחד עם פול קמפרקוס). גם ספר זה כמו אחרים של קאסלר (מצולות – שכתבתי עליו כאן) עוסק בקורותיהם של "נומה" הסוכנות הלאומית למחקר ימי ותת-ימי. רק בשינוי קטן (ואולי הוא בעוד ספרים, שעדיין לא קראתי) הגיבורים כאן הם לא אותם גיבורים כמו בספרים הקודמים שלו, הפעם הגיבורים הראשיים בספר הם קורט אוסטין, וג'ו זוואלה.

הפעם העלילה סובבת סביב מצוקת המים המפתחת בעולם, נהרות ואגמי מים מתוקים מתייבשים, והזכויות על מקורות המים עוברות לידיים פרטיות. הסיפור שלנו מתחיל במירוץ ספינות, שג'ו וקורט משתתפים בו, וכמו כל גיבור מסורתי, נתקלים בצרות שמתפתחות לצרות גדולות הרבה יותר.

הסופר מראה שבלי קשר לגיבורי הספר, והנושא המרכזי שמופיע אצלו בכל פעם ופעם באותם ספרים, עדיין אפשר לחדש ולהצחיק בכל ספר. זה לא סוד שאני אוהב את הספרים של קאסלר. בכל ספר מחדש, למרות שהעלילה היא דיי שבלונית, ובסופו של דבר הכל קורה אותו הדבר, עדיין נחמד לקרוא את הספרים שלו. ואפילו יש קצת סקרנות עם הדרך שהגיבורים שלו ימצאו את הדרך לצאת מהצרות התורניות שהם נכנסו אליהן.

לסיכומון קליל, נכתוב שאם איכשהו יפול לידכם העתק של אחד מספריו השונים של קלייב קאסלר. אל תהססו לקרוא אותו.

קלייב קאסלר – נולד ב15 ליולי 1931 באילינוי ארה"ב סופר שכתב נובלים רבים ומוצלחים וארכיאולוג ימי חובב. בין ספריו ניתן למצוא את "הרם את הטיטניק" (1976) שנכשל כישלון חרוץ בקולנוע ואת הספר "סהרה" (1992) שנכשל גם כן בנסיון להפכו לסרט.
דרק פיט, גיבור ספריו מופיע ברוב הגדול של הנובלים אותם קאסלר כתב, ובנו מופיע בחלק נרחב גם כן של הספרים.
(המידע מויקיפדיה באנגלית).
התמונה מהאתר של סטימצקי.

 
קנוניה בין לאומית, רוסיה קוריאה וארה"ב מעורבות בנסיון לשלוט על כלכלת העולם והעולם כולו.
 
 

קאסלר מצייג סיפור מפותל מסובך ומלא בתהפוכות עם הגיבור הבלתי נדלה שלו דרק פיט.

הגיבור שלנו, סגן הסוכנות הימית בארה"ב (Numa) ואיתו יחדיו חברו אל ג`ורדינו, מנסים לאתר ספינה שנעלמה לפני עשרות שנים צצה והופיע כמה וכמה פעמים במהלך השנים הללו, עד שנתגלתה עם מטען רדיו אקטיבי וגמרה לנזק והרס משמעותי במיוחד לפיט ברגע גילויה.

הסיפור כולו סובב סביב הגיבור שמנסה במו ידיו להציל את העולם המוכר לנו ואת הממשל האמריקאי הכל יכול. במהלך הסיפור מסתבך פיט עם המאפיה, הממשל, ואב מתוסכל.

הספר "מצולות", כמו כל הסיפורים של קאסלר, כתוב בשנינות וזורם לקריאה. כל ספר של קאסלר, לפחות אצלי, מושך אותי לקריאה נוספת לפחות עוד פעם אחת. ומרגע שמתחילים לקרוא, אי אפשר להניח אותו מהיידים.

הפוסט הזה קצר מבד"כ מכיוון שכל פרט מהספר שמתגלה, יכול לקלקל את חדוות הקריאה לקוראים שלא נתקלו בספר עד היום.

באופן כללי, כל ספר של קלייב קאסלר מומלץ מחום.

קלייב קאסלר – נולד ב15 ליולי 1931 באילינוי ארה"ב סופר שכתב נובלים רבים ומוצלחים וארכיאולוג ימי חובב. בין ספריו ניתן למצוא את "הרם את הטיטניק" (1976) שנכשל כישלון חרוץ בקולנוע ואת הספר "סהרה" (1992) שנכשל גם כן בנסיון להפכו לסרט.
דרק פיט, גיבור ספריו מופיע ברוב הגדול של הנובלים אותם קאסלר כתב, ובנו מופיע בחלק נרחב גם כן של הספרים.
(המידע מויקיפדיה באנגלית).

התמונה הינה של כריכת הספר באנגלית. (מקור התמונה ויקיפדיה מהערך על קלייב קאסלר).